שינויים מביאים לנו סוג של סיפוק, של אנרגיה מחודשת, של הנאה צרופה. ככל שאני חושבת על זה יותר, נראה לי שגם בעיצוב, כמו כמעט בכל דבר, יש צד נשי וצד גברי:

הצד הגברי שאומר: אם לא צריך – זה מיותר. צד פרקטי. או במילים אחרות: " בשביל מה קנית שטיחון חדש לאמבטיה? כבר יש לנו אחד".
והצד הנשי שאומר: הכי חשוב שיהיה לי יפה בעיניים. או במילים אחרות: "מגיע לי שיהיה לי יפה בעיניים, אני עובדת מספיק קשה בשביל זה". בוקר אחד את מתעוררת ובא לך מגבת סגלגלה לחדר הרחצה. אבל מיד את מבינה שאם המגבת תהיה סגלגלה היא לא תתאים לשטיח האדמדם המעטר את חדר הרחצה שלך. מסקנה: צריך להחליף אותו (את השטיח. או אולי כבר את חדר האמבטיה???). אז זה הצד הנשי, האסתטי, שחייב שכל דבר יהיה יפה ומתאים. וכדי שלא יאשימו אותי בשוביניזם/ פמיניזם/ דעות קדומות וכיוצא באלה, רק אציין שהצד הנשי בהחלט יכול להיות מיוצג ע"י גברים ולהיפך. אז עכשיו שהנקודה הזו הובהרה, אפשר להניח אותה בצד ולהמשיך.