עצה לחיים: תהיו נחמדים.

עצה לחיים: תהיו נחמדים.

אף פעם. אף פעם אי אפשר לדעת איך ביקור תמים ושגרתי בסופרמרקט הקרוב יוליד שרשור פרויקטים משפחתי, ובואו נאמר במלים מפורשות- יביא גם פרנסה לא רעה בכלל… היא פנתה אלי בהיסוס ובנועם באמצע הקניות. בידי הייתה רשימת קניות מודפסת שאני

די מהר אחרי החתונה…

די מהר אחרי החתונה…

די מהר אחרי החתונה (או אולי די מהר לפניה?! עבר די זמן והזיכרון כבר לא משהו…), יצאנו- זה שאיתי וזו שאיתו -לאבזר את ביתנו. אני עדיין הייתי רחוקה מלעסוק במקצוע הנפלא בעולם, אבל  בהחלט  הראיתי סימנים של התעניינות ואף טעם

בית צומח

בית צומח

אז נכון שבית הוא קירות, רצפה, תקרה, ומה שמרכיב אותו שייך בעיקר לעולם הדומם. אבל- ועבורי זה אבל גדול- בית הוא גם דבר שמתפתח, שגדל, שמתאים עצמו, שצומח יחד עם האנשים שחיים בו. iכמה אני אוהבת ללוות את התהליכים האלה.

הצד שלו, הצד שלה.

הצד שלו, הצד שלה.

אני פותחת בהתנצלות ויסלחו לי הגברים שבינינו: מניסיוני, ושוב, סליחה על ההכללה, נשים שמות יותר דגש/ תשומת לב/ חשיבות למראה הבית/ הסביבה/ החדר ופחות ל"מה" ו"איך" הם משמשים. וכן, לפעמים בא לנו לשנות, לחדש, לרענן, להזיז רהיטים, לזרוק ישן ולקנות